עוד עדכונים
-
זמני הלימוד והתפילות לחג השבועות ולשבת כלה התשפ"ה
-
מזל טוב ליום ההולדת
ההזדמנות שלך להקדיש יום לימוד ותפילות לזכותך ולהצלחתך ביום המסוגל יום ההולדת.
-
תפילת השל"ה ערב ראש חודש סיון
איה השבוע יום שלישי כ"ט אייר (27/05/2025) ערב ראש חודש סיון התשפ"ה נערוך מעמד תפילת השל"ה בשעה 14:30 בהיכל הישיבה רחוב שילה 6 ירושלים.
-
זמני היום לשבוע פרשת במדבר
זמני היום לתאריכים כ"ז אייר - ד' סיון התשפ"ה כולל הילולות הצדיקים וסגולות לחודש סיון
-
ושמחת בחגך: סל לאברכים לחג השבועות
-
סגולת רבי חיים פלאג'י לערב חג השבועות
תיקון לעוון אדם הראשון ועוון העגל ולפגם הברית והוא סגולה לחשוכי בנים ומקרב הגאולה
-
עצרת מספד והתעוררות ככלות אחד עשר חודש לפטירתו של זקן המקובלים כמוהר"ר שלום אהרון שמואלי זצ"ל
-
זמני היום לשבוע פרשת בהר בחקתי
זמני היום לתאריכים כ'-כ"ו אייר התשפ"ה כולל הילולות הצדיקים וסגולות נוספות לזרע של קיימא
-
ההדלקה המרכזית מירון תשפ"ה הרב בניהו שמואלי שליט"א
-
הילולת התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס
היום יום שני י"ד אייר פסח שני יום הילולת התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס - מדליקים נר ונותנים צדקה לכבוד הצדיק.
מצות "זכור את יום השבת לקדשו"
א סיון תשפ"ה | 28/05/2025 | 19:53
אמרו רבותינו ז"ל בספרי (שמות כ' ח') מצות עשה מן התורה למנות ימי השבוע לומר "אחד בשבת" "שני בשבת" וכו'. שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"
א.
כתוב בתורה: "זכור את יום השבת לקדשו", למדו חז"ל (מכילתא כ, ח) מזה שיש לזכור את יום השבת בכל יום מששת ימי החול, ומקיימים מצוה זו במה שאומרים היום יום אחד בשבת קודש קודם שיר של יום.
ב.
ראוי ונכון לכל איש ישראל להיות ממתין ומצפה ומשתוקק כל ימי החול מתי תבוא יום השבת הקדושה והמתנה הגנוזה הזו.
ג.
כפי הכנתו שהכין עצמו בימי השבוע כך ירגיש בעצמו קדושת השבת.
א.
הרמב"ן (שמות כ, ח עה"פ זכור) מביא מכילתא, וז"ל: רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, או על שמות המשרתים, כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם, וישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת, כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום. וזה פשוטו של מקרא.
ובשער הכוונות כתב (דף סא ריש ע"ב) וז"ל והנה זה סוד מ"ש בספרי זכור את יום השבת מצוה היא למנות בו ימי השבת לומר אחד בשבת ב' בשבת כו' וכ"כ הרמב"ן בפירושו על התורה. והענין הוא להורות כי כל ימי החול תלוים ונקשרי' ונמשכים מיום השבת ומשם נמשכת להם הארתם וזכור היטב ענין זה כי הוא מכלל רמ"ח מצות עשה למנות ימי החול עד"ז א' בשבת ב' בשבת כו' וכיון שנתבאר ענין הקדמה זו צריכין אנו להודיעך מה היא ההכנה שיכין האדם כדי שימשיך עליו תוספת הקדושה הנזכר בששת ימי החול, ע"כ.
וכן כתב הבן איש חי (ש"א פ' כי תשא אות יז) וז"ל קודם מזמורי הימים יאמר "היום יום אחד בשבת" אם הוא יום ראשון בשבת, וכן ה"ה ביום שני יאמר "היום יום שני בשבת", וה"ה ליום שלישי ושאר ימים, ורק ביום ששי יוסיף אות ה"א ויאמר "היום יום הששי" בה"א יתירה, וכן ביום ראשון ידקדק לומר "יום אחד בשבת קודש". ויכוין במנין זה בכל יום לקיים מצות זכור את יום השבת, וכו' ועי"ש שהביא דברי רבנו האר"י בשעה"כ הנ"ל.
ובמגן אברהם (סי' ס' ס"ק ב): איתא בכוונות ובכתבים, והזכירות הללו הם מצות עשה לכן כשיאמר... וזכרתם את כל מצות ה', זהו שבת ששקולה כנגד כל המצוות.
וכן כתב השל"ה בסידורו: וצריך לומר קודם לכן היום יום א' בשבת, או ב' בשבת, ובזה מקיים מ"ע זכור את יום השבת, שצריך להזכיר שבת בכל יום. וכ"כ בספר אור החיים הק' (שמות כ, ח, עה"פ זכור) נתכוין לומר שהזכירה תהיה מיום הראשון, ע"ד אומרם ז"ל שבכל יום יאמר היום יום א' בשבת וכו', פי' ובזה יקדשו, ולא יטעה בו.
ב.
בספר אור החיים הקדוש (שמות לא, טז) עה"פ "ושמרו בני ישראל את השבת" כתב: על דרך אומרו (בראשית לז, יא) ואביו 'שמר' את הדבר, פי' ממתין ומצפה מתי יבא, והכונה בזה לצוות שלא יהי' השבת כדבר טורח, לצד מניעת מלאכת הרצון ומצוא החפץ, אלא צריכין לשמוח בו בשלימות הרצון וחפץ בדבר, ותמיד יהיה ממתין ומצפה מתי יבא.
ודברים נלהבים כתב בספר אוהב ישראל (פ' תשא, בד"ה ויאמר) וז"ל: ראוי ונכון לכל איש משכיל ונבון לשום אל לבו לצפות ולייחל כל ימי החול להיות משומרי שבת, כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז, יא) ולהתלהב מאוד מתי יגיע יום השבת הק', ולהיות מקווה ונכסף ומשתוקק למתנה חמודה זו הגנוזה הבאה ביום השבת, השפעות הקדושה והשגות הרוחני הנשפע מלמעלה על כל אחד ואחד מזרע ישראל, לפי ערך השגתו ומדריגתו שיכול לקבל.
ג.
איתא בספרים שבכל מצוה או תפלה ולימוד התורה שעושה במשך ימי השבוע, מלבד הכוונה השייך למצוה בפרטות, צריך גם כן לכוין בשעת עשיית המצוה שהוא עושה זאת בשביל כבוד שבת, כדי שעל ידי זה יהיה לו הכנה טובה לשבת, כי כפי הכנתו בימי השבוע כך יחול עליו קדושת שבת. וכמו שדרש הבעש"ט על הפסוק שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולינו, פירוש "שבת" הוא יום השבת שמחת לבנו אבל ח"ו פעמים שיום קדוש זה נהפך לאבל היות ולא הכנו את עצמנו בבחי' רוחניות בימי החול.